החלטה בתיק ת"ט 47389-07-11

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטרות, אותם הגיש המשיב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל  כנגד המבקש.

המשיב הגיש שלושה שטרות לביצוע בשני מועדים שונים:

ביום 29/04/04 תיק הוצל"פ מס' 02-38351-04-8 (להלן: " התיק הראשון") בגין המחאה מס' 5255 נושאת תאריך 25/3/03 בסך 51,470 ש"ח אותה משך המבקש לפקודת אופנת קפה בע"מ, והיא נשוא ת"ט 3090-08-11.

ביום 28/3/10  נפתח ע"י המשיב תיק הוצל"פ מס' 02-22026-10-5 (להלן: " התיק השני") בגין שתי המחאות נוספות, הנחזות להראות רצופות להמחאה הקודמת: המחאה מס' 5256 מיום 30/3/03 בסך 49,899 ש"ח, והמחאה מס' 5257 מיום 20/4/03 בסך 49,979 ש"ח, אשר נמשכו ע"י המבקש גם כן לפקודת אופנת קפה בע"מ, וזהו נשוא הדיון בת"ט 47389-07-11.

המבקש טוען טענה מהותית לזיוף חתימתו על גבי השטרות נשוא תביעה זו, ואף מצרף חוות דעת גרפולוגית לחיזוק טענתו זו. כמו כן מודה המבקש בהגינותו כי הגיש את הבקשה באיחור רב, אולם טוען כי הדבר נגרם עקב מצוקה נפשית קשה אליה נקלע בעקבות מצבו הכלכלי, בהיותו ערב לחובות העסק בו עבד.

המשיב מנגד טוען כי המבקש הגיש את בקשתו זו בחלוף שבע שנים מיום פתיחת התיק הראשון, בניגוד גמור לתקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, אשר מחייבת את הנתבע להגיש התנגדות תוך 20 יום ממועד המסירה, אשר לטענתו בוצעה ביום 24/12/04, וכי מצוקה נפשית אינה "טעם מיוחד" להגשת בקשת התנגדות באיחור כה רב, בניגוד לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. 

דינה של בקשת התנגדות לביצוע שטר כדינה של בקשת רשות להתגונן. על המבקש לעמוד בנטל מינימלי ולהראות כי בפיו הגנה לכאורה, אשר אם תוכח תהווה מגן מפניי התביעה: "בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש, ובית המשפט נוטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית ואפילו מדובר בהגנה דחוקה. ...לא נכנס בית המשפט לבירור אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר התומך בבקשת הנתבע, ודי לה לגרסתו שלא תקרוס תחתיה בחקירה הנגדית על התצהיר" ( ד. בר אופיר, " סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהודרה תשיעית, עמ' 252).

שני התיקים אוחדו, והבקשה נדונה בפניי ביום 9/11/11, ב"כ המשיב ויתר על חקירה נגדית של המבקש, וב"כ הצדדים סיכמו בעל פה.

דיון

טענת זיוף חתימה-טענה מהותית

טענת המבקש כי חתימתו על גבי השיקים נשוא תביעה זו הינה חתימה מזוייפת לא נסתרה ע"י המשיב, ואף נתמכת, מעבר לצורך בשלב זה, בחוות דעת גרפולוגית אותה צירף המבקש לבקשתו זו ( נספח א' לבקשה).

סעיף 22(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע, כי לא קמה חבות על פי שטר ללא חתימה, וכאשר עולה טענה של זיוף חתימה, לא ניתן לרכוש מכוחה של חתימה זו זכות להחזיק בשטר או לאכוף פירעונו, כאמור בסעיף 23(א) לפקודה. בפסיקה נקבע, כי כאשר נתבע מכחיש את חתימתו על השטר, על התובע מוטל נטל השכנוע להוכיח את אמיתות החתימה: 

"כאשר צד מכחיש את חתימתו, על הצד השני נטל השכנוע להוכיח את אמיתות החתימה" ( ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים, פ"ד מז(3) 240.

אין רלוונטיות בשלב זה לשאלת המהימנות שבית המשפט רוחש לטענות המבקש. הנטל להוכיח את אמיתות החתימה מוטל על המשיב, והוא לא עמד בו עד כה. על כן אני קובעת כי המבקש עמד בנטל להוכיח, אף מעבר להגנה לכאורה, כי החתימה הנחזית כחתימתו על השטרות דלעיל אמנם זוייפה, וכי טענה זו שהינה טענה מהותית, מגלה למבקש הגנה ראוייה בפני תביעת המשיבה.

הארכת מועד

באשר לטענת המשיבה כי הבקשה הוגשה ע"י המבקש באיחור ניכר, תקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, קובעת כי המועד להגשת התנגדות בתיק הוצל"פ הינו תוך 20 יום, מיום שהומצאה האזהרה. מאחר והמבקש הודה בקבלת הידיעה אודות התיק הראשון לפני שנים, לא הוגשו אישורי המסירה של האזהרה.  יחד עם זאת טוען המבקש, שאינו בקיא בהליכים, כי היה שרוי במצב כלכלי ונפשי קשים, ואי הגשת ההתנגדות נעוצה בטעות בהבנת הדברים, שכן לאור מצבו הכלכלי ניסה לטפל בדברים בעצמו, ואף להגיע להסדר עם המשיבה, טענה אשר חוזקה ע"י ב"כ המשיב בדבריו: " חברי טוען ששני הצ'קים המאוחרים מבחינת מועד פתיחת התיק נפתחו לאחר שפנה למשרדנו ואין מחלוקת על הדברים האלה" ( פרוטוקול, עמ' 2 שורות 10-12). עוד טוען המבקש כי הוא פעל בעניין זה בתום לב, והוא אינו מזלזל בהליך המשפטי שהוגש נגדו, ואין בכוונתו להתחמק ממנו. ד"ר יואל זוסמן בספרו " סדר הדין האזרחי" עמ' 889 כותב שגם רשלנות או טעות של המבקש או עורך דינו לא ימנעו הארכת מועד.

באשר לטענות שהועלו מתוקף תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי נדרש "טעם מיוחד" להארכת המועד, המשיבה טוענת בסיכומיה כי לא הוצג טעם מיוחד, ולפיו ניתן להאריך את המועד להגשת התנגדות, משחלף המועד לעשות כן. אני דוחה טענה זו כלפי המשיב וקובעת כי טענה זו לא יכולה לעמוד לטובתה בשעה שהמשיבה עצמה הגישה שטרות שמועד פרעונם היה 30/03/03 ו-20/04/03 רק ביום 28/3/10 היינו יומיים לפני תום מועד תקופת ההתיישנות, ורק לאחר שב"כ המבקש פנה לב"כ המשיב בבקשה להסדר. 

שטר שהוגש אל לשכת ההוצל"פ הופך לפסק דין בר ביצוע, שעה שעברה התקופה שבה ניתן להגיש את ההתנגדות, והיא לא הוגשה ( ד. בר אופיר, " הוצאה לפועל הליכים והלכות", חלק שני, הוצאת פרלשטיין-גנוסר בע"מ, עמ' 713). תוצאה זו של מתן פסק דין בהעדר הגנה מחייבת את בית המשפט לבחון שתי סוגיות מרכזיות: האחת, מהי הסיבה אשר בעטייה לא הגיש המבקש את הגנתו בזמן, והשנייה, מהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט? ( י. זוסמן, " סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 738).

במענה לשאלה הראשונה, אני קובעת כי טענות ההגנה של המבקש יחד עם הודאתו במחדל שנעשה, בשלב זה של הדיון מספיקות, ולא יחסמו את דלתות בית המשפט בפני המבקש.